בן שמחה ושלמה, נולד ביום כ"ה בכסלו תרפ"ז (1.12.1926) בירושלים. למד בבית-ספר יסודי ובגיל צעיר החל לעבוד. תחילה עבד במכבסה, אחר-כך התמחה בחציבת אבנים. מגיל 14 שנה היה חבר ב"הגנה" והשתתף בפעולות רבות. להוריו לא גילה דבר, אך לאחיו סיפר הכל. את ייעודו ראה בסלילת-הדרך לעצמאות ישראל.

ראובן השתתף בפעולות שייח'-ג'ראח, ואדי ג'וז, בית-צפאפה, מקור חיים ועטרות. הוא יצא עם מחלקתו להציב מארב לתחבורה הערבית בכביש ירושלים-רמאללה. בעת נסיגת המחלקה לעטרות הותקפה על-ידי המון ערבי, כותרה ומרבית אנשיה נפלו. בקרב זה נפל, ביום כ"ג באדר א' תש"ח (4.3.1948). נקבר בסנהדריה בירושלים.

ביום ה' באלול תשי"א (6.9.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.